אולקרגו לגויסטיק סרביסס בע"מ נ' פינוקי יופי בע"מ

פסק דין

1.התובעת, חברה שעוסקת בתחום המשלוח הבינ"ל, הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעת. בכתב תביעתה טענה התובעת, כי הנתבעת נותרה חייבת לה כספים המפורטים בכרטסת המצורפת כנספח א' לכתב התביעה והמגיעים כדי סך 52,637 ₪ בערכי יום הגשת התביעה.

2.לבקשת התובעת, ניתן פסק דין בהעדר כתב הגנה מטעם הנתבעת וזאת ביום 14.7.08. הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק דין ובדיון שהתקיים ביום 31.12.08 הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה הדיון בבקשה לביטול פסק הדין ידחה עד לסיום המו"מ שהתנהל ביניהם. הצדדים ניהלו מו"מ ולא הצליחו להגיע לעמק השווה.

3.בישיבה שהתקיימה ביום 3.2.10 הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה יבוטל פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, הנתבעת תשלם סכום שאינו שנוי במחלוקת העומד נכון ליום הגשת התביעה (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק) על סך 21,400 ₪. הצדדים הודיעו, כי המחלוקת שנותרה ביניהם מתייחסת לסכומים המפורטים בכרטסת המצורפת לכתב התביעה ואלה הם: סך 18,378 ₪ בערכי חודש 6/06, שלטענת התובעת מהווה סכום אשר שילמה התובעת במקום הנתבעת בגין מכס והוצאות הובלה בחו"ל, חשבונית בסך 920 ₪ מיום 21.1.06 וכן סכומים בגין ריבית אשר התובעת חייבה את הנתבעת בגין חובותיה מעת לעת ובגינם הוציאה התובעת חשבונית מס המפורטות בכרטסת. בנוסף, טענה הנתבעת לזכותה לקזז סך 902 ש"ח. במחלוקת זו, הסמיכוני הצדדים לפסוק לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט התשמ"ד- 1984 . כן הסמיכוני הצדדים לקבוע מספר התשלומים באמצעותם ישולם הסכום הכולל, שעל הנתבעת יהיה לשלם לתובעת.

4.אף שלפי ההסכמה הדיונית, ביקשו הצדדים "לטעון בקצרה", האריכו ב"כ הצדדים בטיעוניהם והגישו במסגרתם מסמכים רבים. התובעת הגישה לעיוני חשבונית בגין סך 18,378 ₪ (ת/1), מסמכים אשר מוכיחים, לטענתה, את תשלום הסכום הנ"ל במקום הנתבעת בחו"ל (ת/3-ת/6).לטענת התובעת, על התחייבות הנתבעת לשלם את הסכום הנ"ל, ניתן ללמוד מן המסמך ת/2 המהווה, לטענתה, ההסכם בין הצדדים ואשר בו נרשמו האותיות D.D.P המלמדות על הסכמת הצדדים, שהנתבעת נושאת בכל הוצאות המשלוח לחו"ל מדלתה ועד דלת הלקוח.

5.בנוסף, טוענת התובעת כי יש לחייב את הנתבעת בסכומי ריבית החלים על החוב חרף העדר הסכם בכתב, הואיל והדבר נהוג בענף בו עובדת התובעת. לטענתה, הואיל והתובעת משלמת במקום לקוחותיה במזומן, זכאית היא לגביית ריבית בגין יתרת החוב שצובר הלקוח. התובעת טוענת, כי שיעור הריבית שבו חוייבה הנתבעת, עומד על 1.5% לחודש. התובעת מודה שאין כל הסכם בכתב המעגן זכותה זו.

6.מאידך, טענה הנתבעת כי אין מקום לפסוק את סכום התביעה על סך 18,378 ₪ הואיל וכי על הלקוח של הנתבעת בחו"ל היתה מוטלת החובה לשלם סכום זה. בנוסף, טענה הנתבעת, כי אין היא חייבת בסכומי ריבית כלשהם הואיל ומעולם לא הסכימה לשלם סכומים כלשהם בגין ריבית והיא שילמה את המגיע לתובעת כמו כן הפנתה הנתבעת לחיובי הריבית בכרטסת, מהם ביקשה הנתבעת ללמוד, כי מדובר בחיובים לא קבועים.

7.עיינתי בטענות הצדדים, לרבות במסמכים שהוגשו במסגרת טיעוניהם, לאחר ששקלתי טענות הצדדים ושקלתי הן שיקולי דין והן שיקולי צדק שמוסמך בית המשפט לשקול בבואו לפסוק על דרך הפשרה ולאחר שעיינתי במסמכים אותם הגישו הצדדים, אני פוסק כלהלן:

א.הנתבעת תשלם סך 21,400 ₪ כפורט בהסכמה הדיונית בין הצדדים.

ב.בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת בגין הסכומים שבמחלוקת, לרבות בגין החשבונית על סך 18,378 ₪ וחשבונית על סך 920 ₪ ובגין ריבית על הסכומים הנ"ל סך כולל של 19,000 ₪. סכום זה אני פסוק לאחר ששקלתי טענות הצדדים לרבות טענת הנתבעת לקיזוז סכום החשבונית שהוצאה לבנו של בעל המניות בתובעת.

ג.הנתבעת תשלם סכום כולל בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ ומע"מ בגינו.

ד.למען הסרת ספקות, הסכומים הנ"ל הם לסילוק כל טענות התובעת כנגד הנתבעת ו/או כנגד בעלי תפקיד בה שחובותיהם אוחדו עם חובות הנתבעת בכרטסת אחת.

ה.הסכומים הנ"ל (המפורטים בסעיפים א'-ג' לעיל) ישולמו לתובעת, באמצעות בא כוחה, בארבעה תשלומים חודשיים, שווים ועוקבים החל מיום 28.2.10 ובכל 28 לחודש לאחריו. במידה והנתבעת תפר הוראות פסק דיני זה ולא תתקן הפרתה תוך 7 ימים, תעמוד היתרה הבלתי מסולקת לפירעון מיידי והתובעת תהיה רשאית לפתוח בהליכי מימוש לגביית יתרת החוב.

8.לאור ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ולאור פסק דיני זה הניתן, כאמור, על דרך הפשרה, תסגור המזכירות את התיק.

ניתן היום, כ"א שבט תש"ע, 05 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: